שלושה סימני שאלה שעולים מתוצאות הניסוי של רדהיל

לפני יומיים (ג') דיווחה רדהיל ביופארמה על הצלחה בניסוי שלב 2 בתרופה בקינדה (Bekinda) לטיפול בשלשול הקשור בתסמונת המעי הרגיז (IBS-D).

תסמונת המעי הרגיז נחשבת לאחת מההפרעות השכיחות ביותר בדרכי העיכול והיא כוללת כאבי בטן כרוניים, חוסר נוחות במערכת העיכול ושינויים בהרגלי היציאות. הסיבה המרכזית לקיומה של התסמונת אינה ברורה, אך מעריכים שהיא נובעת בבעיה כלשהי באינטראקציה שבין המוח למערכת העיכול.

אחד מהתסמינים השכיחים ביותר בחולים עם תסמונת המעי הרגיז הוא שינויים בהרגלי היציאות. התרופה בקינדה מנסה לטפל בשלשול (IBS-D) – תסמין ממנו סובלים כמחצית מהחולים המאובחנים בתסמונת המעי הרגיז.

חולים אחרים (שבהם רדהיל אינה בוחנת את יעילות התרופה) סובלים מעצירות הקשורה בתסמונת המעי הרגיז (IBS-C) או משלשולים ועצירות לסירוגין (IBS-M).

הניסוי שערכה רדהיל היה ניסוי אקראי, כפול-סמיות ומבוקר פלסבו, זאת במטרה לבחון את הבטיחות והיעילות של התרופה בקינדה במינון 12 מיליגרם ב-127 מטופלים הסובלים מתסמונת המעי הרגיז המלווה בשלשול. מבין המטופלים שהשתתפו בניסוי, חולה אחד סבל מעצירות חמורה (תופעה ששכחה לאחר הפסקת הטיפול בתרופה) ונטש את הניסוי במהלכו.

ברדהיל לא הסתירו את שביעות רצונם מהתוצאות שהתקבלו בניסוי, אך אלה מעלים סימני שאלה לגבי עתידה של התרופה בקינדה כטיפול בחולים בשלשול הקשור בתסמונת המעי הרגיז.

1. על גבול ההצלחה

המדד העיקרי שנבחן בניסוי הוא שיפור במוצקות היציאות (stool consistency). מתוצאות הניסוי עולה שמבין 75 החולים שטופלו בתרופה, בקרב 54.7% נרשם שיפור של 54.7% במדד מוצקות היציאות.לשם השוואה, שיעור זה עמד על 35.3% בקבוצת הביקורת שקיבלה פלסבו (51 חולים).

במילים אחרות, התרופה של רדהיל השיגה שיפור של 19.4% במדד מוצקות היציאות בהשוואה לפלסבו.רדהיל ציינה שתוצאות הניסוי הושגו בערך p (p-value) השווה ל-0.05. לא קטן מ-0.05 ולא גדול מ-0.05. פשוט 0.05.ככל שהערך p קטן יותר, המובהקות הסטטיסטית גבוהה יותר, כך שהסיכוי שיעילות התרופה שנצפתה בניסוי תבוא לידי ביטוי גם באוכלוסיית החולים (לאחר אישור התרופה), גדל ככל שהערך p קטן יותר.

אלא שרדהיל דיווחה על ערך p השווה בדיוק ל-0.05 – הרף העליון של הערך בו התוצאה עדיין מוגדרת כמובהקת סטטיסטית. לכן, תוצאה זו מעלה תהיות לגבי יכולתה של רדהיל להשיג הצלחה דומה גם בניסוי שלב 3 שהיא מתכוונת לבצע בתרופה בקינדה במטרה לזכות באישור ה-FDA לשיווק התרופה.

2. היעדר מובהקות סטטיסטית ביעדי הניסוי המשניים

נוסף על נתוני השיפור בהתמצקות הצואה, רדהיל פרסמה נתונים קליניים נוספים: שיפור בכאבי בטן ושיעור התגובה הכוללת (ORR) לשיפור בהתמצקות הצואה ובכאבי הבטן.

מתוצאות הניסוי עולה שבקרב 50.7% מהחולים שטופלו בתרופה בקינדה נרשם שיפור בכאבי הבטן, לעומת 39.2% מהחולים שקיבלו תרופת דמה. עם זאת, הערך p בבחינת מדד זה עמד על 0.28, כך שהנתון אינו מובהק סטטיסטית. מובהקות סטטיסטית לא התקבלה גם בשיעור התגובה הכוללת לטיפול, שהיה גבוה ב-15.8% מזה שנרשם בקבוצת החולים שקיבלה פלסבו (p=0.1).

בניסויי שלב 3, מדד זה כבר צפוי להיות היעד העיקרי בנוסף לאחד מהנתונים האחרים שנבחנו: השיפור בהתמצקות הצואה או השיפור בכאבי הבטן. לא מן הנמנע שהיעדר המובהקות הסטטיסטית ביעדי הניסוי המשניים, נבעה ממדגם הניסוי המצומצם. לכן, תשובה לשאלה האם ביכולתה של התרופה לעמוד ביעדי הניסוי במובהקות סטטיסטית מספקת, תוכל להתברר רק בניסויים הקליניים הקובעים.

3. משווים בין תפוחים ותפוזים

שוק התרופות לשלשולים הקשורים בתסמונת המעי הרגיז (IBS-D), צמח ממכירות צנועות של 2.4 מיליון דולר ב-2014 לשוק של כ-402 מיליון דולר אשתקד.לזינוק החד תרמה השקתן של שתי תרופות לטיפול בהתוויה בשנת 2015: התרופה ויברזי (Viberzi) שמשווקת אלרגן והתרופה קסיפקסן (Xifaxan) של וליאנט-סליקס.

בדיווח לבורסה, רדהיל בחרה להשוות תוצאות ניסוי שלב 2 בתרופה בקינדה לביצועי התרופות ויברזי וקסיפקסן בניסויי שלב 3:

הפער המוחלט בין התרופה לפלסבו בקינדה (רדהיל) קסיפקסן (וליאנט) ויברזי (אלרגן)
התמצקות הצואה 19.4% 10.5% 13.5%
כאבי בטן 11.5% 9.0% 5.0%
תגובה כוללת 15.8% 9.5% 10.5%

מקור הנתונים : מצגת רדהיל

האם ניתן להסיק מהטבלה כי לתרופה של רדהיל יעילות קלינית עדיפה על זו של התרופות הקיימות בשוק? בוודאי, אולם השוואה שכזאת משולה להשוואה בין תפוחים ותפוזים שכן, השוואה בין תרופות מתבצעת רק בניסוי השוואתי בין שתי תרופות במסגרת אותו הניסוי.

ואכן, ברדהיל ציינו בדיווח שהשוואה לתרופות המתחרות משמשת כמדד כללי לבחינת השפעת הטיפול בתרופה בקינדה ואין לראות בה השוואה מדויקת, זאת מאחר והניסויים בתרופות השונות לא היו זהים הן מבחינת עיצוב הניסוי והן מבחינת אוכלוסיית החולים ומשך הטיפול.

עם זאת, מאחר ולא ניתן להסיק דבר לגבי היעילות הקלינית של בקינדה לעומת התרופות המתחרות, מוטב היה לרדהיל להימנע מההשוואה המיותרת.

האמור בכתבה אינו מהווה המלצת השקעה או המלצה לביצוע פעולה כלשהי ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ/שיווק השקעות או ייעוץ/שיווק פנסיוני המתחשב בצרכיו ובנתוניו של כל אדם. לכותב אין עניין אישי בנושאי הכתבה.

2017-10-06T06:40:34+00:00 5 באוקטובר 2017|Categories: כללי|Tags: , , , , , , , |
נגישות