קמהדע למדה מהטעות: מבקשת לערוך ניסוי שלב 3 באינהלציה עם סיכויי הצלחה גבוהים

לאחר הכישלון בניסוי שלב 2/3 בחולי נפחת תורשתית, קמהדע מדווחת היום (ה') כי הגישה למנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) את הצעתה לפרוטוקול ניסוי שלב 3 בתרופה באינהלציה.

מהפרוטוקול עולה שקמהדע ( סימול: KMDA ) למדה מטעויות עבר ובחרה לבצע ניסוי ארוך יותר. הניסוי הקודם שביצעה קמהדע ובו נכשלה כאמור, נמשך 50 שבועות בלבד – פרק זמן קצר מדי לבחינת יעילות הטיפול. כעת, קמהדע מבקשת לבצע ניסוי שיימשך שנתיים.

מהדיווח שפרסמה קמהדע עולה כי ניסוי זה יכלול 3 זרועות:

  1. קבוצת חולים שתקבל פלסבו ולאחר שנה תעבור לטיפול בחלבון באינהלציה.
  2. קבוצת חולים שתטופל במשך שנתיים במוצר באינהלציה.
  3. קבוצת חולים שתטופל במשך שנתיים במוצר של קמהדע בעירוי.

תכנון ניסוי שכזה יאפשר לקמהדע לקבל תוצאות ביניים כבר לאחר שנה של ניסוי. בנקודת זמן זו יהיה בידי קמהדע את הנתונים הבאים:

  • רמת המדדים ערב תחילת הניסוי.

  • נתוני המדדים לאחר שנה של טיפול בפלסבו.

  • נתוני המדדים לאחר שנה של מתן החלבון באינהלציה.

  • נתוני המדדים לאחר שנה של מתן החלבון בעירוי.

לאחר שנתיים יהיה בידי קמהדע את הנתונים הבאים:

  • רמת המדדים ערב תחילת הניסוי.

  • רמת המדדים לאחר שנה של טיפול באינהלציה.

  • רמת המדדים לאחר שנתיים של מתן החלבון באינהלציה.

  • נתוני המדדים לאחר שנתיים של מתן החלבון בעירוי.

שינוי במדדי הניסוי

המדד העיקרי של הניסוי שקמהדע מבקשת לאשר הוא השיפור בתפקודי הריאה ואילו המדד המשני מיועד להיות צפיפות הריאה. לשם השוואה, המדד העיקרי של הניסוי הכושל שביצעה קמהדע במוצר באינהלציה היה הארכת פרק הזמן שחולף מרגע קבלת הטיפול, ועד לאירוע ההחמרה הראשון במצבו של החולה.

מדוע קמהדע לא בחרה לחזור על יעדים אלו בניסוי הנוכחי, שהוא כאמור ארוך יותר? סיבה אחת נעוצה בעובדה שקל יותר יהיה להציג שיפור בתפקודי הריאה ובדחיסות הריאות.

חולי נפחת ריאות תורשתית סובלים ממחסור בחלבון אלפא-1 אנטיטריפסין. חלבון זה מונע פגיעה ברקמות הריאה, כך שמחסור בחלבון עלול להביא לפגיעה משמעותית בתפקודי הריאה.

ההנחה היא שאם קמהדע תצליח לנייד את החלבון החסר לריאות, הירידה בדחיסות הריאה תהיה קטנה יותר בקרב חולים שיטופלו בחלבון, ולכן גם הפגיעה בתפקודי הריאה תהיה קטנה יותר מאלו שיקבלו את החלבון בהשוואה לחולים שיטופלו בפלסבו.

סיבה נוספת לשנות את יעדי הניסוי נובעת מהעובדה שקמהדע בחרה לבצע ניסוי השוואתי לחלבון בעירוי. עד לכתיבת שורות אלה, הטיפולים שאישר ה-FDA, בינהם הגלסיה (המוצר של קמהדע בעירוי), התבססו על רמות החלבון ולא על סמך יעילות מתן החלבון.

אם קמהדע הייתה מבצעת ניסוי השוואתי בין החלבון באינהלציה לחלבון בעירוי על בסיס היעדים הקליניים הקודמים, היא הייתה עלולה להוכיח שגם המוצר בעירוי אינו יעיל בהארכת פרק הזמן שחולף מרגע קבלת הטיפול ועד לאירוע ההחמרה. כעת, קמהדע יכולה להוכיח שהמוצר באינהלציה יעיל מהמוצר בעירוי בפרמטרים אחרים, מבלי לשלול את יעילותו ואולי לפגוע במכירותיו.

מאחר והתרופה גלסיה אושרה לטיפול באופן כללי חולי חסר בחלבון אלפא-1, זאת ללא יעילות בשיפור פרמטרים מסויימים, העובדה שהפרמטרים אותם מבקשת קמהדע לבחון ישימים יותר לביצוע, לא צפויה לפגוע בסיכויי המכירות של המוצר באינהלציה. למעשה, אם המוצר יאושר, יש לו סיכוי להיות אופציית הראשונה לטיפול בחולים בחסר בחלבון אלפא-1. לא מן הנמנע, שהמוצר אף יירשם לחולים כטיפול נוסף על הטיפול בעירוי.

אבל, ויש אבל משמעותי. ייתכן וה-FDA יבחר שלא לקבל את פרוטוקול הניסוי הנוכחי שמציעה קמהדע וידרוש ממנה עמידה ביעדים קליניים מחמירים יותר בכדי לזכות באישור שיווק.

אז מה סיכוייה של קמהדע להצליח בניסוי?

בניסוי הכושל שביצעה קמהדע, היא אמנם לא עמדה ביעד הניסוי המרכזי, אך היא הצליחה להוכיח מובהקות סטטיסטית בשיפור תפקודי הריאה. ומה לגבי המדד המשני של דחיסות הריאה? גם כאן נראה שהסיכוי של קמהדע לעמוד ביעד זה גבוהים במיוחד.

לפני כשנתיים פרסמה חברת CSL המשווקת את התרופה זמיירה (Zemaira), חלבון אלפא-1 הניתן בעירוי ומתחרה בגלסייה שפיתחה קמהדע, נתונים ממחקר שביצעה בתרופה שלה בחולים בחסר החלבון אלפא-1.

הנתונים שפורסמו בכתב העת הרפואי היוקרתי, הלנסט, הראו שבקרב חולים שטופלו בזמיירה למשך שנתיים (תקופה זהה לניסוי שמבקשת קמהדע לבצע), נרשמה ירידה שנתית של 34% בקצב הפגיעה בדחיסות הריאה לעומת חולים שטופלו בפלסבו.

מאחר ו-CSL הוכיחה שמתן חלבון אלפא-1 יעיל בשמירה על דחיסות הריאה, כעת על קמהדע להוכיח שגם מתן החלבון באינהלציה יציג נתונים דומים לפחות לאלו שהציגה CSL.

בניסוי שלב 2 שביצעה קמהדע במוצר באינהלציה לשוק האמריקאי, עלה שרמות החלבון בריאה בחולים שטופלו באינהלציה, היו גדולות משמעותית מאלו שנצפו בקבוצת הפלסבו. אם לא די בכך, רמות החלבון שנמדדו היו גם גבוהות מאלה שנרשמו בחולים שהשתתפו בניסוי קודם שבוצע בתרופה גלסיה.

במילים אחרות, אם מתן החלבון בעירוי יעיל בשמירה על דחיסות הריאה בחולי נפחת ריאות, הרי שהעברת החלבון לריאות באמצעות אינהלציה צפויה להיות יעילה ממתן החלבון בעירוי ולאפשר לקמהדע להציג יעילות קלינית גבוהה מהפלסבו ומהתרופה בעירוי.

האמור בכתבה אינו מהווה המלצת השקעה או המלצה לביצוע פעולה כלשהי ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ/שיווק השקעות או ייעוץ/שיווק פנסיוני המתחשב בצרכיו ובנתוניו של כל אדם. לכותב אין עניין אישי בנושאי הכתבה.

2017-11-21T12:24:42+00:0020 ביולי 2017|Categories: קמהדע|Tags: , , |
נגישות