מארבע תצא אחת: המרוץ לתרופה לסרטן שתניב מכירות של מיליארד דולר

לצד הגישה האימונותרפית המסייעת למערכת החיסונית לתקוף את הגידול הסרטני, חברות התרופות ממשיכות לפתח תרופות שתוקפות נקודתית את הגידול עצמו. אחת המטרות החמות אותן מנסות לתקוף חברות התרופות היא החלבון ברוטון טירוזין קיאנז (Bruton Thyrosin Kinase – BTK).

לחלבון BTK תפקיד מרכזי בקולטן תאי ה-B שבמערכת החיסון שלנו והוא משתתף בוויסות התפתחותם וצמיחתם של התאים. כך למשל, החלבון BTK עלול להיות מופעל בצורה קבועה ולאפשר לתא הסרטני לשגשג בדם, במח העצם ובבלוטות הלימפה.

ניסויים קליניים מצאו שבאמצעות עיכוב של החלבון BTK, ניתן לחסום את פעילותם של חלבונים המאיצים את הגדילה והחלוקה של התאים הסרטניים, ובכך גורמת למותם.

הראשונות לחצות את קו הסיום ולזכות באישור שיווק למעכב BTK היו אב-וי (סימול: ABBV) וג'ונסון אנד ג'ונסון (JNJ), זאת לאחר שבנובמבר 2013 אישר מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) את התרופה איברוטיניב של השתיים לטיפול בלימפומה של תאי B מסוג MCL.

7 מיליארד דולר בשנת 2020

מאוחר יותר אושרה האיברוטיניב, המשווקת תחת השם המסחרי אימברוביקה, גם לטיפול בלוקמיה לימפוציטית כרונית (CLL), מחלת ולדנסטורם ו-MZL. הרחבת ההתוויות אפשרה לאב-וי ולג'ונסון אנד ג'ונסון לרשום במחצית הראשונה של 2017 הכנסות של כ-2 מיליארד דולר.

בתחילת החודש אושרה לטיפול גם במחלה כרונית של השתל נגד המאכסן (cGVHD). אימברוביקה היא התרופה הראשונה שאושרה לטיפול ב-cGVHD. מדובר בהתוויה הראשונה שאינה סרטן לה מאושרת האימברוביקה.

העובדה שהשימוש בתרופה אושר לשימוש בהתוויות אחרות וסיכוייו הגבוהים להשתלב בקומבינציה של תרופות לטיפול בסרטנים שונים, הביאה את אב-וי לספק תחזית מכירות של 7 מיליארד דולר לתרופה אימרוביקה בשנת 2020.

הפוטנציאל הענק של האימברוביקה כטיפול עצמאי לסרטן, כחלק מקומבינציה של תרופות לטיפול בסרטן ולהתוויות נוספות שאינן סרטן, עודד ענקיות תרופות נוספות להניח ידן על מעכב BTK משלהן.

המרדף אחר נתח משוק הענק

התרופה המתקדמת ביותר בפיתוח היא זו של אסטרה-זנקה (AZN). אם לא תרשמנה הפתעות מיוחדות, ענקית התרופות הבריטית צפויה לזכות באישור שיווק בתחילת השנה הבאה בהתוויה של MCL. מדובר במעכב BTK שבשונה מאימברוביקה אינו מעכב גם את החלבון EGFR ולכן עשוי למנוע תופעות לוואי כמו שלשולים ופריחה ממנו סובלים חלק מהחולים המטופלים באימברוביקה.

חברות נוספות שמפתחות מעכב BTK דומה ונמצאות בניסויים קליניים הן גיליאד (GILD), סלג'ן (CELG), מרק הגרמנית (MRK.DE), רוש-ג'ננטק (RHHBY), אילי לילי (LLY) ובי-ג'ין (BGNE). בדומה לאימברוביקה, לכל אחד ממעכבי ה-BTK, הפוטנציאל להימצא יעיל גם בהתוויות שאינן סרטן ולהניב מכירות שנתיות של מיליארדי דולרים.

הדמיון בין מעכבי ה-BTK שמפתחות חברות אלו לבין האימברוביקה שכבר משווקת, עלול להימצא גם בחיסרון של התרופה. מחקר שערכה אוניברסיטת אוהיו סטייט ופורסם בפברואר 2017, מצא שיותר ויותר חולי CLL שטופלו באימברוביקה נאלצים להתמודד עם המחלה בשנית.

מתוצאות המחקר עולה שלאחר 4 שנים של טיפול בתרופה המהפכנית, המחלה חזרה בקרב 20% מהחולים. עוד עולה מהמחקר ש-85% מהחולים שנצפתה בהם הרעה במצבם הקליני, נושאים את המוטציה C481S.

הישנות המחלה לאחר תקופת ההפוגה נובעת ממכניזם הפעולה של מעכבי ה-BTK הדומים לאימברוביקה ולאקלברוטיניב (acalabrutinib) שמפתחת אסטרה-זנקה: בתרופות אלו מעכב ה-BTK צריך להיקשר למקום ספציפי על הקולטן. בחולים הנושאים את המוטציה, המעכב מתקשה להיקשר ולכן ברוב החולים, מחלת ה-CLL חוזרת.

חיסרון זה עשוי להתברר כהזדמנות לא מבוטלת עבור החברה הראשונה שתפתח מעכב BTK שיימצא יעיל גם בקרב הנושאים את המוטציה C481S. אז מי החברות המובילות במרוץ לתרופה של מיליארד דולר?

הצפייה בהמשך הניתוח מאופשרת למנויי ביולוג בלבד. ההצטרפות בחינם

להצטרפות
אני מנוי/ה

האמור בכתבה אינו מהווה המלצת השקעה או המלצה לביצוע פעולה כלשהי ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ/שיווק השקעות או ייעוץ/שיווק פנסיוני המתחשב בצרכיו ובנתוניו של כל אדם. לכותב אין עניין אישי בנושאי הכתבה.

נגישות