הכישלון של קמהדע הוא הדבר הטוב ביותר שקרה לה

משיכת בקשת השיווק עשויה להתברר כניקוי אורוות לקראת אבני הדרך הצפויות לקמהדע בחודשים הקרובים

ביום חמישי האחרון הודיעה קמהדע (סימול: KMDA) כי החליטה למשוך את בקשתה לאישור באירופה של החלבון אלפא-1 באינהלציה. לדברי החברה, ההחלטה התקבלה לאחור שהבינה משיחות שניהלה עם רשות התרופות האירופית (EMA), שהנתונים הקליניים הקיימים לא יספיקו לקבלת האישור המיוחל, וכי עליה לבצע ניסויים קליניים נוספים.

ההחלטה של קמהדע אינה מפתיעה. לפני כחודש נכתב באתר ביולוג שסיכוייה של קמהדע לזכות באישור נמוכים. הנהלת קמהדע הבינה את זה כנראה רק בשבוע שעבר ומנעה מעצמה את הפגיעה התדמיתית באי-אישור התרופה על ידי הרגולטורים באירופה.

מדובר באכזבה קשה למשקיעי קמהדע ובעיקר לחולים שרובם בוודאי היו מעדיפים לקבל את החלבון באינהלציה מאשר בעירוי. לא מן הנמנע שלדיווח השלילי תהיה גם השפעה על חלק מעובדי קמהדע, שייאלצו לאבד את פרנסתם בעקבות הדחייה בהשקת המוצר באינהלציה.

סימן שאלה גדול לגבי צנרת התרופות בפיתוח

הדיווח על משיכת בקשת אישור השיווק מגיע כשבועיים לאחר הודעה מאכזבת נוספת של קמהדע: שייר, שותפתה של קמהדע בארה"ב לשיווק המוצרים המבוססים על החלבון אלפא-1, החליטה להפסיק ניסוי שלב 2/3 שהיא מבצעת בחלבון במחלת השתל נגד מאכסן.

לדברי קמהדע, שייר החליטה להפסיק את הניסוי ולהחזיר לחברה בניהולו של עמיר לונדון את הזכויות בשיווק המוצר, עקב קצב הגיוס האיטי של החולים וסדר העדיפויות של החברה האירית.

שייר קיבלה את ההסכם עם קמהדע בירושה לאחר שרכשה את חברת בקלסטה, כך שייתכן וההתוויה של השתל נגד מאכסן אינה בסקופ של שייר. עם זאת, מאחר ומדובר בניסוי מתקדם למוצר בשוק אטרקטיבי של 700 מיליון דולר, נראה שהחלטת שייר טמונה בעיקר בקצב הגיוס האיטי של החולים.

על פניו, גיוס חולים לניסוי בתרופה למחלת השתל נגד מאכסן לא צריך להיות מאתגר במיוחד. לכן, העובדה שקצב הגיוס היה איטי, עלולה לרמוז שהרופאים סקפטיים לגבי יכולת ריפוי חולים אלו באמצעות החלבון אלפא-1 או שהמוצר לא הראה ביצועים מעודדים במיוחד בחולים הראשונים שטופלו במוצר של קמהדע במסגרת הניסוי שהחלה שייר. קמהדע מצידה, החליטה שלא לבטל את הפרויקט ומתכוונת להמשיך בניסוי בארה"ב ובאירופה לבדה – ניסוי שעלותו עשרות מיליוני דולרים.

האם חלום התרופה לשוק של 700 מיליון דולר מצדיק את ההשקעה של קמהדע לאחר הוויתור של שייר? תשובה לכך נקבל רק בעוד כמה שנים, אך לאור ההחלטה של שייר, ספק אם יש מקום לאופטימיות.

נוסף על המוצר לטיפול במחלת השתל נגד מאכסן, לשייר זכויות השיווק בארה"ב של החלבון אלפא-1 שפיתחה קמהדע גם בהתוויות של סוכרת מסוג 1 ומניעת דחיית השתלת ריאה. סביר להניח שהמשקיעים לא מתמחרים מוצרים אלו וכל הצלחה באחת מהתוויות אלו תהווה בונוס למשקיעים.

בתקופה הקרובה קמהדע תפרסם תוצאות ניסוי שלב 2/3 בהתוויה לסוכרת מסוג 1. אם תוצאות אלו יהיו חיוביות, משקיעי קמהדע יוכלו לברך על כך שקמהדע משכה את בקשת האישור לפני פרסום התוצאות. למעשה, במקרה של הצלחה, ניתן יהיה לראות בהחלטת קמהדע למשוך את בקשת האישור כניקוי אורוות, רגע לפני שהחברה נתקלת באבני דרך נוספות.

כך למשל, אבן דרך משמעותית נוספת המצפה לקמהדע היא החלטת ה-FDA האם לאשר את החיסון לכלבת שהחברה פיתחה. ההחלטה צפויה להתקבל בסוף אוגוסט.

קמהדע לא כללה את ההכנסות הצפויות לנבוע ממכירות החיסון בתחזית ההכנסות שסיפקה ל-2017 – היקף הכנסות כולל שיחצה את רף ה-100 מיליון דולר, אך לא מן הנמנע שקמהדע, שכבר משווקת את החיסון מחוץ לארה"ב, נערכת לשיווק המוצר מיד עם אישורו. מדובר במוצר שיכול לתרום מיליוני דולרים בודדים – סכום לא מבוטל עבור חברה כמו קמהדע.

הניסוי לא הצליח, החולה חי

על אף הכישלון בקבלת אישור רגולטורי, המוצר של קמהדע באינהלציה עובד ונראה שזרעי הכישלון נזרעו לפני שנים ארוכות, עוד בשלב תכנון הניסוי.

המדד העיקרי של הניסוי שביצעה קמהדע במוצר באינהלציה היה הארכת פרק הזמן שחולף מרגע קבלת הטיפול, ועד לאירוע ההחמרה הראשון במצבו של החולה בדרגת חומרה בינונית עד קשה. קמהדע, כאמור, לא עמדה ביעד זה, אך מניתוח הנתונים שסיפקה עולה כי מתן באינהלציה של החלבון אלפא-1, סייע להקטין את כמות אירועי ההחמרה הראשונה.

עוד נמצא כי אירועי קוצר הנשימה היו פחות קשים בהשוואה לקבוצה שקיבלה פלסבו. בנוסף, קמהדע דיווחה שנרשמה מובהקות סטטיסטית בשיפור תפקוד הריאה וכי הטיפול במוצר בטוח וסביל.

בניסוי שלב 2 שביצעה החברה במוצר באינהלציה לשוק האמריקאי, עלה שרמות החלבון בריאה בחולים שטופלו בתרופה באינהלציה, היו גדולות משמעותית מאלו שנצפו בקבוצת הפלסבו. אם לא די בכך, רמות החלבון שנמדדו היו גם גבוהות מאלה שנרשמו בחולים שהשתתפו בניסוי קודם שבוצע בתרופה גלסיה, טיפול אנזימי חליפי של חלבון אלפא-1 לחולים הסובלים מנפחת ריאות תורשתית – אותה התוויה לה פותח המוצר באינהלציה.

במילים אחרות, אם מתן החלבון יעיל בטיפול בחולי נפחת ריאות, הרי שהעברת החלבון לריאות באמצעות אינהלציה עדיפה על מתן החלבון בעירוי. הבעיה נעוצה במילה "אם". כלומר, אין ספק שמתן חלבון אלפא 1 יעיל. יעידו על כך אלפי חולי נפחת ריאות, שצורכים את החלבון בעירוי כבר שנים רבות.

אלא שעד לכתיבת שורות אלה, הטיפולים שאישר ה-FDA, ביניהם גלסיה, התבססו על רמות החלבון – יעד בו כאמור עמדה קמהדע בניסוי שלב 2 שביצעה בארה"ב – ולא על סמך יעילות מתן החלבון.

אז מדוע הניסוי של קמהדע לא עמד ביעדי הניסוי העיקריים? כנראה שהתשובה נעוצה במשך הניסוי המצומצם. ניסוי שלב 2/3 שביצעה החברה נמשך 50 שבועות בלבד ונראה שיש צורך בתקופה ארוכה יותר – אולי אפילו יותר מ-3 שנים של טיפול – כדי שזה יוכל להצביע על שיפור מובהק סטטיסטית במצבם של החולים.

לא מן הנמנע שאם החולים באינהלציה היו מקבלים טיפול ממושך בתרופה של קמהדע, ורק לאחר תקופה זו, הרופאים היו מתחילים למדוד את הזמן עד לאירוע ההחמרה הראשון במצבו של החולה בדרגת חומרה בינונית עד קשה, היה ניתן להוכיח יעילות מובהקת סטטיסטית.

מוטב היה שקמהדע הייתה נערכת לניסוי שכזה כבר לפני 3 שנים, אז דיווחה החברה על הכישלון בניסוי. בקמהדע יכולים להתנחם בכך שהמוצר לא אושר לשיווק באירופה על בסיס הנתונים שהוגשו בתיק התרופה.

הסיבה: בשונה מארה"ב בה התנאי לקבלת שיפוי ביטוחי הוא קבלת אישור שיווק (אישור FDA), באירופה, קבלת אישור שיווק מה-EMA אינה מבטיחה קבלת שיפוי ביטוחי. מאחר וקמהדע לא עמדה ביעד הניסוי המרכזי, קבלת שיפוי ביטוחי הייתה אתגר לא מבוטל, ובוודאי שלא בהיקפים דומים לאלו הנהוגים בארה"ב לטיפול בחולי נפחת ריאות תורשתית – 100 אלף דולר בשנה.

במילים אחרות, אישור שיווק באירופה על בסיס הנתונים הקליניים הקיימים עלול היה להביא לכישלון שיווק המוצר באירופה, ואולי גם בארה"ב.

יותר מזל משכל

בהנחה שקמהדע תסיק את המסקנות הנדרשות מתכנון הניסוי הכושל והניסוי החדש שבכוונתה להתחיל ב-2018 יביא לאישור התרופה בארה"ב ובאירופה, שיווק המוצר באינהלציה לא יתחיל לפני 2022.

למזלה של קמהדע, התפתחויות פנימיות בחברת שייר, הביאו לעלייה בהכנסות ממכירת התרופה גלסייה המפצות על אובדן ההכנסות משיווק פוטנציאלי של המוצר באינהלציה. במקביל, התפתחויות אלו מנעו את פיטוריהם של חלק לא מבוטל מעובדי המפעל של קמהדע.

כחלק מההסכם שנחתם המקורי בין שייר (אז בקלסטה) לקמהדע, שייר התחייבה לרכוש כמות מינימלית של התרופה בהיקף של 110-60 מיליון דולר במהלך חמש השנים הראשונות של ההסכם. לאחר מכן, הייצור היה אמור לעבור לשייר, שהייתה אמורה להקים קו ייצור על בסיס הטכנולוגיה של קמהדע ולשלם לאחרונה תגמולים בגין המכירות.

בקמהדע קיוו לנצל את המפעל שהקימה החברה לצורך ייצור סדרתי של המוצר באינהלציה לאחר שהייצור יעבור לשייר. אולם נכון להיום, קו ייצור שכזה טרם הוקם וקמהדע ממשיכה לייצר את הגלסיה עבור שייר. לפי הסכם הייצור, שהוארך כמה פעמים, קמהדע תמשיך לייצר עבור שייר את התרופה עד שנת 2020.

עדכון ההסכם האחרון קובע כי קמהדע תקבל בגין ייצור התרופות סכום של 288-237 מיליון דולר במהלך השנים 2017-2020. מדובר בהיקף מכירות ממוצע של לפחות 60 מיליון דולר בכל שנה – היקף מכירות שצפוי לצמוח בכ-25% מדי שנה עקב העלאת המודעות למחלה ועמה העלייה בכמות החולים המאובחנים.

רוב החולים בנפחת ריאות תורשתית  טרם אובחנו במחלה ולכן לא מקבלים את אחד מהטיפולים המסורתיים בעירוי. בממוצע נדרשות יותר משבע שנים מהרגע בו מופיעים הסימפטומים בחולה ועד לאבחונו בחסר הגנטי בחלבון אלפא 1 אנטיטריפסין (AATD).

לכן, על פי הערכות, כ-90% מהחולים במחלה אינם מאובחנים או שמאובחנים בטעות באסטמה או ב-COPD. ככל שהמודעות ל-AATD תגדל, כך יאובחנו יותר חולים במחלה ויגדל הביקוש לתרופה גלסיה ולמתחרותיה, מה שצפוי לתמוך בהמשך מגמת הצמיחה של קמהדע.

סביר להניח ששייר ירדה מכוונתה להקים את קו הייצור ושהיא תמשיך לרכוש בעתיד את הגלסיה מקמהדע, כך שהמפעל יהיה בניצולת גבוהה גם ללא ייצור המוצר באינהלציה ושהכנסותיה של קמהדע ממכירת הגלסיה ימשיכו לצמוח עד לאישור שיווק של התרופה באינהלציה או של תרופה אחרת שתפותח ותמצא יעילה בניסויים קליניים.

האמור בכתבה אינו מהווה המלצת השקעה או המלצה לביצוע פעולה כלשהי ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ/שיווק השקעות או ייעוץ/שיווק פנסיוני המתחשב בצרכיו ובנתוניו של כל אדם. לכותב אין עניין אישי בנושאי הכתבה.

2017-06-25T14:32:20+00:00 25 ביוני 2017|Categories: קמהדע|Tags: , , , , , , , |
נגישות